דיבור חטוף מזוהה בדרך כלל עם קצב מהיר או לא סדיר ועם ירידה בבהירות הדיבור. במחקר שלנו ביקשנו לבדוק האם התמונה רחבה יותר. 31 מבוגרים שאובחנו עם דיבור חטוף מילאו שאלונים שעסקו ברווחה נפשית, קשב ועיבוד רגשי־קוגניטיבי.
נמצאו שיעורים גבוהים של תסמיני חרדה, תלונות גופניות, קשיי קשב ואלקסיתימיה – קושי בזיהוי ובתיאור רגשות. רמות גבוהות יותר של אלקסיתימיה היו קשורות לרווחה נפשית נמוכה יותר.
מה לומדים מזה? כאשר מטפלים באדם עם דיבור חטוף, כדאי להסתכל על האדם כולו ולא רק על מהירות הדיבור. אצל חלק מהאנשים יש מקום להתייחס גם לקשב, לחוויה הרגשית ולרווחה הנפשית.