זהו מחקר עם חיבור מפתיע בין בליעה לשמיעה. בזמן לעיסה, תנועות הלסת מסייעות באופן טבעי לתנועת שעוות האוזן החוצה מתעלת האוזן. שאלנו האם אצל מטופלים מבוגרים שאינם אוכלים דרך הפה ולכן כמעט אינם לועסים, עלולה להיות הצטברות גדולה יותר של שעווה.
במחקר נבדקו 114 מטופלים מבוגרים מאושפזים: 69 ניזונו דרך הפה ו־45 בהזנה אנטרלית באמצעות צינור הזנה. נמצא כי הזנה אנטרלית הייתה קשורה לסיכון מוגבר להצטברות שעווה, ואף הסבירה את הקשר שנמצא בין אשפוז ממושך לבין הצטברות חמורה יותר של שעווה. מכיוון שזהו מחקר רטרוספקטיבי, הממצאים מצביעים על קשר ואינם מוכיחים סיבתיות.
מה לומדים מזה? אצל מבוגרים המאושפזים לאורך זמן וניזונים באמצעות צינור הזנה, כדאי לזכור גם את האוזניים והשמיעה. הצטברות שעווה היא גורם פשוט יחסית לזיהוי ולטיפול, אך היא עלולה לפגוע בשמיעה ובתקשורת אם אינה מזוהה.