פיתחנו כלי ראשוני בעברית שמטרתו לזהות באופן מדויק יותר אילו הבדלים בין צלילי הדיבור משפיעים על המובנות. הכלי נבדק בהקלטות של 23 בוגרים דוברי עברית עם תסמונת דאון. המאזינים התבקשו לזהות מילים שנבדלו זו מזו במאפיין צלילי מסוים. נמצא כי טעויות בהבחנה בין עיצורים קוליים ולא־קוליים (voicing), ובמיוחד בסוף מילה, היו קשורות במיוחד לירידה במובנות.
מה לומדים מזה? לא מספיק לדעת שהדיבור “לא ברור”. ככל שנזהה מה בדיוק גורם לו להיות פחות מובן, נוכל לבחור מטרות טיפול מדויקות יותר. המחקר גם מדגיש מדוע חשוב לפתח כלי אבחון המותאמים במיוחד לעברית.