התפתחות השפה מתחילה הרבה לפני הופעת המילה הראשונה. כבר בשנת החיים הראשונה התינוק לומד להקשיב לקולות ולדיבור, להשתתף בתורות תקשורתיים, להשתמש במבט, בקולות ובמחוות ולהבין בהדרגה מילים וביטויים שכיחים.
סביב גיל שנה מופיעות אצל ילדים רבים המילים הראשונות, ובהמשך, במהלך שנת החיים השנייה, אוצר המילים הולך ומתרחב. לקראת גיל שנתיים ילדים רבים מתחילים לצרף שתי מילים ובהדרגה בונים משפטים ארוכים ומורכבים יותר. עם זאת, קצב רכישת השפה שונה מילד לילד, ולכן חשוב להתייחס לא רק למספר המילים שהילד אומר אלא לתמונה הרחבה: מה הוא מבין, כיצד הוא מתקשר, האם הוא משתמש במחוות, האם הוא יוזם תקשורת וכיצד יכולותיו מתקדמות לאורך הזמן.
כאשר ילד מאחר ברכישת השפה, אין צורך להיכנס מיד ללחץ, אבל גם לא תמיד נכון פשוט "לחכות ולראות". אם קיים חשש, ניתן להתייעץ עם קלינאית תקשורת גם בגיל צעיר. לעיתים ההמלצה תהיה להמשיך לעקוב וליישם מספר עקרונות בבית, ולעיתים יהיה מקום להערכה או להתערבות מוקדמת.
אז איך אפשר לעודד שפה בחיי היום־יום?
הדרך הטובה ביותר לקדם שפה בגיל הרך היא בתוך תקשורת טבעית, מהנה ומשמעותית עם הילד. אין צורך להפוך את הבית לחדר טיפולים או לבקש מהילד לחזור שוב ושוב על מילים. דווקא משחק, ארוחה, אמבטיה, טיול וסיפור לפני השינה מספקים אינספור הזדמנויות ללמידת שפה.
הצטרפו למה שמעניין את הילד. במקום לנסות כל הזמן להפנות אותו לפעילות שאנחנו בחרנו, כדאי להתבונן במה שמושך את תשומת לבו ולדבר על כך. אם הוא משחק במכוניות, אפשר לדבר על המכונית שנוסעת, עוצרת, נופלת או נכנסת למוסך. אם הוא מתלהב מבועות סבון, זה הזמן למילים כמו "עוד", "גדול", "פופ", "לעוף", "נפל" ו"נגמר".
דברו בשפה פשוטה, אבל עשירה. התאימו את אורך המשפטים ליכולת של הילד והוסיפו מעט מעבר למה שהוא כבר אומר. ילד שאומר "כדור" יכול לשמוע מאיתנו "כדור גדול", "הכדור נפל" או "רוצה את הכדור?". כך הוא מקבל מודל לשלב הבא בהתפתחות מבלי שנדרוש ממנו לחקות אותנו.
הרחיבו את מה שהילד אומר. אם הילד אומר "כלב", אפשר להגיב: "נכון, כלב גדול! הכלב רץ". אם הוא אומר "אבא אוטו", אפשר לומר: "כן, אבא נוסע באוטו". אנחנו מאשרים את המסר שלו ובאותה הזדמנות מוסיפים לו עוד קצת שפה.
תנו מילים גם למחוות ולפעולות. הצבעה, הושטת יד, מבט, הבעת פנים וקולות הם כולם דרכים לתקשר. אם הילד מצביע על כוס, אפשר לומר: "אתה רוצה מים? הנה המים". אין צורך לדרוש ממנו לומר את המילה כתנאי לקבלת מה שביקש. אנחנו נותנים למסר שלו משמעות ומצרפים אליו את המילים.
חזרו על מילים בהקשרים שונים. ילדים זקוקים לחשיפות רבות למילה כדי ללמוד אותה היטב. אפשר לפגוש את המילה "כדור" בזמן משחק, בספר, בגינה ובשיר. החזרה אינה צריכה להיות תרגיל; היא יכולה להשתלב באופן טבעי בפעילות.
השתמשו גם בקולות, שירים ומשחקי שפה. "הב-הב" לכלב, "מיאו" לחתול, "בום" כשמגדל הקוביות נופל או "בררר" למכונית הם חלק מהדרך שבה ילדים צעירים מתנסים בצלילים, בתורות ובמשמעות. שירים, חרוזים ומשחקי אצבעות מוסיפים חזרתיות, קצב והנאה.
השאירו מקום לילד להשתתף. תקשורת אינה רק כמה אנחנו מדברים אל הילד. חשוב גם לעצור, להמתין ולתת לו הזדמנות ליזום או להגיב – במילה, בקול, במחווה או בדרך אחרת. לפעמים דווקא כמה שניות של המתנה יוצרות הזדמנות תקשורתית טובה יותר מעוד שאלה או עוד משפט.
פחות לבחון – יותר לשוחח
קל מאוד למצוא את עצמנו שואלים ילד צעיר שוב ושוב: "מה זה?", "איזה צבע?", "איך עושה כלב?", "תגיד כדור". שאלות כאלה אינן פסולות, אבל כאשר רוב האינטראקציה מורכבת משאלות שבוחנות ידע, השיחה עלולה להפוך למעין מבחן.
אפשר במקום זאת לתאר, להגיב ולהוסיף מידע: "תראה, משאית ענקית!", "אוי, הבובה נפלה", "החתול מתחבא מתחת לכיסא". כך הילד שומע שפה עשירה בתוך הקשר שיש לו משמעות.
ומה לגבי ספרים ומסכים?
קריאת ספרים משותפת היא דרך מצוינת לקדם שפה, אבל גם כאן אין צורך "ללמד" את הספר. אפשר להצביע, להתייחס לתמונות, לחקות קולות, לנחש מה יקרה ולתת לילד לבחור במה להתעניין. לא חייבים אפילו לקרוא בכל פעם את כל הטקסט הכתוב.
גם תוכן איכותי על מסך יכול לחשוף ילדים למילים ולרעיונות, אך בגיל הרך הוא אינו מחליף אינטראקציה אנושית חיה והדדית. ילד לומד שפה בצורה מיטבית כאשר אדם אחר מגיב אליו, מתאים את עצמו למה שמעניין אותו ומנהל איתו תקשורת הלוך ושוב.
מתי כדאי להתייעץ?
כאשר הורים מרגישים שהתפתחות השפה או הדיבור של ילדם איטית ביחס למצופה, כאשר יש מעט מאוד ניסיונות לתקשר, קושי בהבנת שפה, אוצר מילים מצומצם, היעדר התקדמות לאורך זמן או פשוט תחושה שמשהו אינו מתפתח כמצופה, כדאי להתייעץ.
פנייה לקלינאית תקשורת אינה אומרת בהכרח שהילד זקוק לטיפול. לפעמים די בהערכה, בהדרכת הורים ובמעקב. במקרים אחרים התערבות מוקדמת יכולה לסייע. אין צורך להמתין עד שהפער יהיה גדול כדי לשאול.